בן הנס והלנה. נולד ביום ט"ו בטבת התר"ף (6.1.1920) במנהיים שבגרמניה.

הוא נולד לאב נוצרי שנפטר בגרמניה, ולאם יהודייה, שחקנית שהופיעה על במות בגרמניה לפני עליית הנאצים לשלטון. היא עלתה ארצה עם בנה ביוני 1933 והופיעה גם בארץ, בתיאטרון "הבימה".

זאב למד בבית הספר החקלאי "בן שמן". שירת כנוטר במשטרת היישובים העבריים (שהוקמה בחסות הבריטים) עד לשנת 1939, אז התגייס לצבא הבריטי ושירת ביחידות בקפריסין ובמצרים, בין היתר כמדריך רכיבה על סוסים. ב-1946 השתחרר מהצבא הבריטי, וערב פרוץ מלחמת העצמאות התגייס לצה"ל, עבר קורס קצינים, מילא שורת תפקידים ובהם מפקד פלוגת טירונים בבה"ד 4, קצין משטרה צבאית, מפקד רובאים בחטיבת "גולני", והשתחרר בדרגת רב-סרן.

בשנת 1959 התנדב ליחידת 188 של אגף המודיעין (אמ"ן), שהועברה למוסד בתחילת שנות השישים.

בתום הכשרתו כלוחם בארץ יעד, נשלח בתחילת שנת 1961 מגרמניה למצרים, שם הקים חווה לגידול סוסים וללימודי רכיבה, ובנה מערכת מסועפת של קשרים והיכרויות ביעד.

במצרים עסק באיסוף מודיעין על פעילות המדענים הגרמנים שעסקו בפיתוח טילים ומטוסים, וכן במבצעים מיוחדים לסיכול פעילות זו. בתקופה זו צירף לשליחותו אישה גרמניה, וולטרוד ניימן, שסייע לו במשימותיו ובעבודתו החשאית.

בפברואר 1965 נעצר זאב על ידי שירותי הביטחון המצריים, ובתום משפטו הורשע ונדון למאסר עולם, ואילו וולטרוד נדונה ל-12 שנות מאסר. לאחר פעילות אינטנסיבית ומאמצים רבים שהוביל המוסד, שוחררו השניים (יחד עם אסירי "הפרשה"), במסגרת עסקת חילופי שבויים שנערכה לאחר מלחמת ששת הימים. הם הגיעו לאירופה ומשם לארץ, בפברואר 1968. וולטרוד נפטרה בשנת 1973.

זאב גור-אריה (וולפגנג לוץ) נפטר ביום כ"ב באייר תשנ"ג (13.5.1993) בן שבעים ושלוש בפטירתו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין האזרחי בקרית שאול. הותיר אחריו אישה- נעמי, ובן- עודד, מנישואיו השניים.